כיתה ו'

בכיתה ו' נכנס הילד לשלב הראשון של גיל ההתבגרות, שלב בו הוא הופך באופן הדרגתי לנער. חלים בו שינויים גופניים משמעותיים, עליה במודעות העצמית למראה גופו ותהליך של יצירת זהות עצמית, וגיבוש מאפייני אישיות ייחודיים שמצריכים התרחקות מסוימת מההורים ומהמבוגרים ופיתוח חשיבה מופשטת.

לאחר השיא של כיתה ה', בו הילד, לזמן קצר, כמו מרחף במרומו של גל בים הגדול, שופע התלהבות, שמחה ונשימה הרמונית עם הסובב אותו – עתה, בכיתה ו' מתנפץ הגל אל החוף ומצביע על מהפך בנפשו ובגופו של הילד. הוא איבד את חן הילדות ועובר שינוי פתאומי בין עמידה יציבה להתפרקות כללית, בלי דרך מעבר הדרגתית. הוא עומד בפני תהליך ראשוני של הבשלה מינית ומנגד חשיבה דרך עובדות - חוק סיבה ותוצאה. בתווך בניהם נמצאים חיי הנפש שעדין לא הבשילו. נוצרות חברויות חדשות, יש מאין. לפעמים החברויות החדשות הן בלתי צפויות וקשורות בעיקר לסקרנות ולעניין במוזרויות של האחר. חברויות כאלה יכולות להפוך לאינטנסיביות מאוד. ומנגד נראה כי הקשר של הילדים למבוגרים נעלם בבת אחת. פעמים רבות הם נרתעים כשמבוגר מניח יד על כתפם.

נראה שהילדים מאבדים עניין בנושאים הנלמדים בבית הספר, או ליתר דיוק העניין שלהם משתנה. הם מחפשים התנסויות חדשות, ובעיקר התנסויות של החושים. חוויות החושים מתחילות לתפוס מקום מרכזי בחיי הילדים. חוש השמיעה מתחיל להמשך לרעשים, והדבר בא לידי ביטוי בהקשבה למוסיקה רועשת, נמשכים לגירויים ויזואליים חזקים: פרסומות צבעוניות ובוטות, וכמובן, טלוויזיה, מחשב וטלפונים סלולאריים. וכן לגירויי מגע, טעם וריח.
יחד עם התנודות במצבי הרוח, הם שופטים את כל אשר נעשה בבית הספר בקוטביות של "אוהב" ו- "שונא".

אך בל נשכח את כוחות החשיבה המתפתחים אצל הילד בגיל זה, כוחות אשר בכל זאת מנחים אותו להיות מסוגל לשפוט מצבים בעצמו, פנימיים וחיצוניים.

​

תקופות הלימוד בכיתה ו' נותנות מענה לצורך של המתבגר בחוקים, בצורך בחשיבה ובאובייקטיביות אל מול נפשם המטלטלת. גם בשנה זו כל תקופה תלמד באופן אומנותי המזמין את הרגש לעבודה משותפת עם החשיבה.

​