כיתה א'
בכיתה א' אנחנו מזמינים את הילד/ה לעשות ביחד את הצעדים הראשונים המודעים לתוך העולם שסובב אותם, עולם בו התנסו ואותו הכירו בשבע השנים הראשונות בדרך פחות מודעת.
אנו מנסים לאפשר להם לגלות את ה'חוקיות' של העולם הסובב אותנו בדרך עתירת חוויה, רגש ועשייה, ופותחים בפניהם את שפות העולם השונות; שפת הצורות בעולם, שפת הצבעים, שפת הצלילים, שפת המספרים, השפה הכתובה – ה א'-ב' המסורתי, שפת התנועה ועוד. וכן שתי שפות זרות – אנגלית וערבית (מתוך אמונה בכך שככל שהיכרותו של האדם עם האחר גדולה ורבה יותר כך יוקל עליו להבין ולקבל אותו, לחיות עמו בהרמוניה ולהרבות באהבת אדם).
היות ואנו מרגישים שהילד עדיין חי בעולם של 'חלום' או 'אגדה', אנו רוצים לדבר אליו בשפה זו, שפה של 'תמונות חלום', בה טמונים כאבני חן נסתרות, הרזים והסודות שהילדים מוזמנים לגלות.
בכל תחומי הלמידה בכיתה א' אנו מדגישים מאוד את יצירת מעגל הכיתה ואת העבודה והלמידה המשותפת. אפשר לומר שישות הכיתה, ולא הילד האינדיבידואל, הוא הלומד העיקרי (אבל כל ילד וילד הוא חלק ממנה).
תכנית הלימודים בנויה לפי תקופות. בכיתה א' 3 תקופות לימוד בנות 4 שבועות כל אחת. רצף התקופות חוזר על עצמו 3 פעמים במהלך השנה.
-
תקופה א'- רישום צורות
-
תקופה ב' – כתיבה
-
תקופה ג' – חשבון
בחינוך וולדורף אין משתמשים בדרך כלל בספרי לימוד וחוברות עבודה. התלמידים יוצרים במהלך תקופת הלימוד את ספר הלימוד שלהם. הם מעצבים את מחברות התקופה המיוחדות ביחד עם המחנך/כת והן מתמלאות ציורים והמחשות של החומר הנלמד. כפועל יוצא מכך, מוטלת על מורי הכיתה משימה לחבר בעצמם את חומר הלימוד. המורים הם אלו שכותבים שירים, דקלומים, סיפורים ומחזות. הם אלו שמעבדים את החומר הלימודי בדרך כזו שנשמרת חיה, דינמית ויצירתית, וכך היא גם עוברת לילדים. כל מורה, מתוך היכרותו את כיתתו, מוצא את הדרך המתאימה להעברת החומר לילדי הכיתה.
תקופות
רישום צורות
בתחילת השנה נגלה יחד עם הילדים כי כל הצורות בעולם מורכבות מהקו הישר והקו העגול.
הצורות הנולדות והנובעות מהם, מובאות כשהן עטופים בתמונה המבטאת משהו ממהותה הפנימית של כל צורה. הקו הישר יהיה כוכב נופל המראה את הדרך, או שרביטו של המלך היורד בציווי, או קרן שמש הנשלחת לליבו של ילד וממלאת אותו באומץ וכו'. הקו העגול יבוא אולי כחיבוק של ברכה, או כשירה עוטפת, כידיים המרפאות בתנועה שומרת וכו'.
הילדים מקבלים את התנועות הללו קודם כל כדימוי תנועתי, המהווה חלק מסיפור (כוכב נופל, תנועת הגלים, מעוף הציפור וכו'), אח"כ כחוויה תנועתית, הן במרחב והן ביחס לגוף של עצמם, ולבסוף גם 'רושמים' אותן במחברת.
כתיבה
בעוד הקווים מובאים כעקבותיה של תנועה שהתרחשה, את האותיות אנו מביאים כמו שנוצרו במקור, במהלך ילדותה של האנושות, כתמונה סמל או ציור של "משהו" בעולם. ה-ב' יהיה בית או בקתה או ברבור, ה-ג' גמד או גמל וכו', כל האותיות תהיינה שזורות זו בזו בסיפור אגדה והן יהיו יקרות ללב הילדים כי הם שותפים בכל ישותם בסיפור, ולא רק כמשהו 'טכני' שיש ללמוד אותו כדי לדעת לכתוב ולקרוא. הקצב הוא איטי, התהליך מעמיק, וזאת מתוך תקווה שתצמח אהבה בין הילדים ובין הצלילים והסימנים של השפה, אהבה שתשרת אותם לאורך חייהם.
הילדים יתרגלו את כתיבת האותיות עצמן באופן אומנותי. הם יציירו את תמונות הסיפור ויגלו בתוכן את האותיות. כמו כן הם יתרגלו בעבודה 'פונטית' בכיתה את החיבור של הסימן עם הצליל וזיהוי הצלילים העיצוריים כצליל פותח, סוגר ואמצעי בתוך מילים. הילדים כותבים דברים שהם מכירים באופן גלובאלי ומתרגלים את קריאתם.
הבנה וחוקיות נלמדות בכיתות הגבוהות יותר, לאחר שהשפה כבר שגורה בילדים.
חשבון
את החשבון, שיכול היה להיות אבסטרקטי וקר וליצור ניכור, אנו מביאים באופן סיפורי, תנועתי, משחקי. צעדינו הראשונים אל עולם המספרים כוללים שיחות עם הילדים על מה יש ממנו 1 בעולם, 2 בעולם וכו'. כשאנו מנסים לגלות ביחד, את החוקיות והמהות של ה'אחדות' , ה'דואליות' , ה'שילוש' וכו'. אנו מבססים את הספירה הסדירה הרגילה 3,2,1... שהיא הבסיס לכל המתמטיקה ומנסים לגלות תנועתיות וחווייתיות בתוכה, את ה'מוסיקה', המקצב היוצר את לוחות הכפל השונים. 1,2,3,4,5,6 על ידי דגשים וקפיצות, כל צעד שני, שלישי וכו'. הילדים ילמדו את מהויות ואיכויות מספרי היסוד 1-12, הכרת המספרים 1-100, מנייה עד ל- 100, ספירה עד 1000. חיבור וחיסור עד 20, הוספת והחסרת חד סיפרתי נמוך 1-5 לדו-ספרתי בתחום ה-100.
החיבור והחיסור מוגשים לילדים כשלב נוסף הצומח מתוך המנייה והקשר לחושים מודגש. אנו סופרים צלילים, דברים בכיתה, בלוטים, אוצרות וכו' – שוב כדי ליצור חוויה ממשית של הפעולות, שכל תזוזה מוסיפה או גורעת (שבעתיד תהפוך לתזוזה ימינה או שמאלה) על גבי רצף המספרים הסודרים, אחר כך 4 פעולות החשבון מקבלות גם סימן דרך גמדים, סנאים וכו' כשלכל אחד מהם אופי המייצג את אופי אחת מפעולות החשבון. הילדים יפתרו שאלות מילוליות באופן מילולי ללא כתיבה.
צבעי מים
הילדים מתנסים בחוויות מסודרות של 'מחקר' למהותם של הצבעים. מיהו ה'אדום', ה'כחול', ה'צהוב'? מה אופיו של כל אחד מהם, מהן תכונותיו? שוב, כמובן, בדרך של סיפורים ותמונות. האדום יכול להביא 'אומץ' אך לעיתים גם 'כעס', 'התלהבות', 'אהבה', אבל גם 'מריבה' וכו'. וכמובן אין גבול כמעט ליחסי הגומלין, למרווחי הצבע בין כל שניים מצבעי היסוד הללו.