Search
  • waldorfbinyamina

ט"ו בשבט ביסמין - בעצם אנחנו יער

סגר. חורף. זמן התכנסות. קשה להרגיש את כוחה של הקהילה. כל אחד ואחת בביתו, בג'ינגול בין ילדיםות, עבודה, ניסיון לשמור על אופטימיות. המשאבים הולכים ומדלדלים. אנחנו עייפים. כל מה שממלא בד"כ את המצברים - לא מתאפשר.

דווקא בגלל זה בחרנו ליצור אירוע ט"ו בשבטי מחבר ומזין. כזה שיזכיר לנו שבעצם, אנחנו יער. שאנחנו יכולים לקבל הזנה זה מזה, שאנחנו יכולים להיות ביחד, על אף המרחק. יער שבו כל עץ הוא חלק ממערכת שלמה של שורשים, שאנחנו ערבים זו לזה.

חגגנו את ט"ו בשבט בשלושה ימים של חגיגת יער קהילתית - ביקשנו מהורי הקהילה המוכשרים שלנו ללמד, לשתף, לספר ולהנחות משבצות זום קצרות אך ממלאות לגדוליםות ולקטניםות (בזום, אלא מה?), שהכניסו אוויר ונשימה חדשה לכולנו, מילאו, חיברו, עוררו השראה, והרחיבו את תחושת היער והיחד שלנו.



אז מה היה לנו?

ביום רביעי פתחנו עם סדנת יוגה לילדיםות עם מיכל שסיפרה לנו על חיות היער, על הגמדים והאצטרובולים תוך כדי שאנחנו מנערים את הגוף, נמתחים, קופצים ומזיזים את כל מה שתקוע.

מפגש קהילתי מחבר עם נעה שבו גם למדנו על גלגולו של טו בשבט, ועל אפשרות להתבונן בעיניים חדשות על החג, שעבור רובנו מקושר למשמשים זרחניים ותו לא - אבל למעשה זהו חג של השראה מהעצים, של בדיקת החיבור שלנו אל עצמנו ואל הטבע.

בחמישי בבוקר, אחרי שחברי יסמין הכריעו בהצבעה מותחת מה תלמד אותנו קרין, להכין חמוצים או שוקולד, למדנו להכין פרלינים מטריפים ואפילו בריאים, שגרמו לנו לרגע להרגיש כמו בוטיק יוקרתי





אחר הצהריים אביב והילי הקטנה עזרו לנו לנתב את כל האנרגיות המתפרצות בבית לסדנת אקרונינג'ה אדירה, תרגילים של הורה וילד. לא יאמן מה אפשר לעשות עם מקל של מטאטא (ולא, ניקיון זה לא הצד החזק כרגע)

בערב התכנסנו לשתי סדנאות עומק למבוגריםות.

שימי הנחתה אותנו בטעימה מויפאסנה, שחיברה אותנו לנשימה, המשאב הזה שנמצא שם כל הזמן ואנחנו לפעמים שוכחיםות.

מוריה הנחתה סדנת כתיבה אינטימית, נפגשנו וכתבנו את עצמנו דרך אירועי היומיום והרגשנו איך כולנו בעצם חולקות את אותו הר כלים מלוכלכים, וכמה טוב להפגש, בליל ירח מלא ולהקשיב אחת ללב השניה (כן כן, היינו רק נשים)

בשישי בבוקר אמנון פתח את הסופ"ש עם סדנה מרתקת להורים בלבד, חצי שעה גנובה בתוך המולת היום שהכניסה נשימה והזכירה לנו להיות בחמלה אלינו, שאנחנו מג'נגלים כל כך הרבה ועסוקים ברגשות אשמה ובמחשבה שאנחנו לא עושים מספיק, אבל בעצם, אפשר להאט, להיות במה שיש כרגע, בלי הרבה עשייה, ולפגוש את עצמנו ואת הילדיםות שלנו איפה שהם.

המשכנו מיד אחר כך ליצירת עץ משאלות טו בשבטי ומשמח, בהנחיית שחף שתמיד מעוררת השראה. הדבקנו, גזרנו, תפרנו וקישטנו עצים משמחים שיהפכו לפינות מתוקות בבתים שלנו.




במקביל במספר מוקדים שונים נפגשנו להכין מנדלות מחומרי הטבע. בכל פעם משפחה אחרת הגיעה והוסיפה עוד מעגל ססגוני.

את כל הטוב הזה חתמנו בקבלת שבת מרגשת שהובילה בשירה וניגון ישר ללב חן האהובה ובשעת סיפור קהילתית שסיפר גיא מחנך ג' וריתק את כל הילדיםות.





היה מרגש להביט במסך המפוצל ולהרגיש שהקהילה שלנו חזקה יותר מכל סגר, שאנחנו באמת יער. שכח החיים והיצירה גדול מכל. זכינו.

תודה לכל מי שנתן/ה יד, שהנחה, שלימדה. תודה לעדית עדי ונעה. שנמשיך לצמוח ולפרוח.




7 views0 comments

Recent Posts

See All